לפני כמה זמן הייתה לי שיחה עם חברה לתחום. כל אחת מאיתנו הכינה ויזואל ויצא ששלחנו אותו אחת לשנייה. הכניסו מחמאות וחיבוקים, איזה יופי.
אני מהצד שלי הרגשתי קצת צביטה בלב: את הגרפיקה שלי הכנתי בעזרת שימוש בחומרים מתוך מאגר גרפיקות. כמעט מיד הגיע איזה קול פנימי שאמר ״אבל מה כבר עשית, הורדת ציור של בננה? את סתם מתחזה״.
נפנפתי את הקול הזה הצידה - למי יש כוח להתמודד עם זה? אחרי כמה זמן קיבלתי מאותה חברה הודעה - ״את יודעת? אני מרגישה שאיתך אני יכולה לדבר על זה. השתמשתי בסטוק וכשאני מסתכלת על הדברים היפים שלך זה גורם לי להרגיש כמו מתחזה״. צחקתי והרגשתי שירדה אבן גדולה מליבי - מיד עניתי לה: ״גם אני!״
המשכתי ואמרתי לה שאין לה מה להרגיש ככה - סטוק זאת לא מילה גסה, חומרים מוכנים לא אומר שאני לא יודעת את המקצוע שלי, אני פשוט משתמשת בכלים שיש לי. תוך כדי שאני כותבת לה אני מפנה את זה גם לעצמי. כאילו סליחה - אני עוזרת למישהי אחרת להפסיק להרגיש כאילו היא מתחזה, אבל עם עצמי אני ממשיכה להיות קשה? ממשיכה להרגיש שאני "עושה את עצמי"? לא ולא.
סטוק זאת לא מילה גסה
מותר לי כמעצבת להשתמש בחומרים מוכנים ממאגרים! הנה, אמרתי את זה. למה זה לא הופך אותי למתחזה? כי אני לוקחת את הידע והמקצועיות שלי ועושה בעזרתם בחירות. כן הורדתי איור מוכן, אבל אני חשבתי איזה איור לחפש, עברתי בין עשרות עמודים של חומרים ובחרתי מה מתאים לקונספט שלי. ובכלל - העליתי את הקונספט עצמו, וחלק מהותי מאוד בעיצוב זה הרעיונות. משם המשכתי לערוך, לחבר, לבחור פונטים, לנסות קומפוזיציות. מתחזה? אני חושבת שממש לא. מעצבת שמנצלת כראוי את היכולות, כלים וזמן שיש לה? בהחלט כן.
זה באמת בסדר לתת מקום גם לתחושות פחות טובות, אבל לא צריך לתת לזה לשתק ולהפיל אותנו. במקום זה בואו נשאל - מאיפה זה מגיע, האם זה באמת נכון? אם קולגה פונה אליי עם בעיה שכזאת איך אני אגיב? האם אני אגיד כן ״את.ה מתחזה״ או שאצליח להיות שקולה יותר ולהראות לצד השני שלא, ״את.ה מקצועי.ת בתחומך ועושה שימוש ראוי במה שיש לך״.
זה שאני לא מייצרת הכל מאפס בעצמי לא אומר שאני מתחזה. אני פשוט מעצבת טובה שיודעת לנצל את כל הכלים שיש לה, את הראש שלה, הרעיונות, התוכנות שהיא יודעת וכן גם מאגרי התמונות והציורים שהיא רשומה אליהם. לא כל אחד שיקנה מינוי לאתר סטוק יצליח לייצר את התוצרים והאיכות שאני, כאשת מקצוע מדופלמת, יכולה לעשות.